צפון וייטנאם לעומק: ערפילי סאפה, לופ הא ג'יאנג ושקט המפרץ

טיסת ארקיע IZ595 נוחתת בשדה התעופה נוי באי ב-16:05. נציג Fast Track ממתין לכם עם שלט ומלווה אתכם דרך ביקורת הדרכונים בנתיב המהיר, כך שההמתנה מתקצרת משמעותית. אחרי איסוף המזוודות, הנהג לוקח אתכם ברכב מרווח וממוזג אל המלון ברובע העתיק.

מתמקמים במלון ומקלחת טובה אחרי הלילה בטיסה. ארוחת הבוקר במלון כלולה בכל אחד מהימים כאן.

מומלץ לצאת להליכה שטוחה ונעימה לאורך אגם הואן קיאם, אגם החרב המוחזרת שבלב העיר, במרחק דקות ספורות מהמלון. בשעה הזו המקומיים מתאספים סביב המים, האווירה רגועה לחלוטין, וגשר Huc האדום והאייקוני מואר ומתעקל בעדינות מעל המים אל האי הקטן שבלב האגם.

אפשר לפתוח את המפה באפליקציה: היא מסמנת בדיוק את מקומות האוכל הטובים ברחובות שסביבכם, כולל קערת הפו הראשונה שלכם בווייטנאם. סיום נעים לערב הראשון, במרחק הליכה קצרה מהמלון.

נתחיל בנסיעה אלגנטית דרך השדרות הרחבות של הרובע הצרפתי, נחלוף על פני בית האופרה, ונעלה על גשר לונג ביין ההיסטורי, גשר פלדה עצום מהתקופה הקולוניאלית שחוצה את הנהר האדום.

משם נמשיך אל אגם הו טאי הענק והשלו, נעבור דרך סמטאות ציוריות שרכבים רגילים לא נכנסים אליהן, ונחלוף על פני מתחם הו צ'י מין. נבקר גם באגם שבו עדיין מבצבצים מהמים שרידיו של מפציץ אמריקאי שיורט במלחמה.

המסע מסתיים ברופטופ בר מקומי או במסעדה אותנטית, לארוחה קלה מול נופי העיר. משם חוזרים למלון.

אחר הצהריים שלכם לגמרי. רחוב האנג גאי (Hang Gai) הוא רחוב המשי של האנוי, חנות אחרי חנות של משי אמיתי, צעיפים ובדים בגלילים, וסביבו סמטאות הגילדות ההיסטוריות. אפשר גם לעצור לקפה ביצה, המשקה שהאנוי המציאה, בקומה עליונה עם נוף לרחוב, או לרדת לרחוב הרכבת, סמטה צרה שבה המסילה עוברת ממש בין הבתים ובתי הקפה מוציאים כיסאות נמוכים לצד הפסים. המזוודות נשמרות במלון עד היציאה לרכבת, ואבקש עבורכם צ'ק-אאוט מאוחר כדי שתוכלו להתקלח לפני הנסיעה.

אמנות בובות המים נולדה לפני כאלף שנה, כשחקלאי האורז בצפון וייטנאם חיפשו דרך לבדר את עצמם בשדות המוצפים. בתיאטרון תאנג לונג הבמה היא בריכת מים חשוכה: מלווים במוזיקה חיה של כלים מסורתיים וזמרי אופרה וייטנאמית, בובות עץ של דרקונים, צבים ודייגים מרחפות וקופצות מתוך המים בסנכרון מדהים, כשהבובנאים עומדים עד המותניים במים מאחורי המסך. מופע קליל, הומוריסטי וויזואלי מאוד שאורך פחות משעה. המופע מתחיל ב-18:30, הכרטיסים שלכם מוזמנים מראש במושבים הטובים, בלי תור בקופה.

התיאטרון יושב ממש על שפת אגם הואן קיאם, ובשעה הזו המקומיים יוצאים להליכת הערב שלהם והאווירה בשיאה. ארוחת ערב נינוחה באחת המסעדות סביב האגם, לפני שיוצאים לתחנה.

הנהג אוסף אתכם ומסיע לתחנת הרכבת של האנוי. בחרתי עבורכם שני תאי סוויטה, שניים בכל תא, הרמה הגבוהה ביותר שקיימת בקו הזה: תא סגור ופרטי לגמרי עם קירות עץ ובידוד אקוסטי, שתי מיטות רחבות עם מצעים אמיתיים ומזרנים טובים, מזגן ותאורה רכה. את השירותים חולקים עם שאר הקרון, כמו בכל רכבת הלילה לצפון וייטנאם, ובטרקלין בתחנה יש מקלחות למי שרוצה להתרענן לפני העלייה. הרכבת יוצאת ב-22:00, המזוודות נוסעות איתכם, ובזמן שאתם ישנים היא מטפסת צפונה. מתעוררים ב-06:00 בלאו קאי, ומשם כ-40 דקות נסיעה במעלה ההר אל סאפה.

הרכבת נכנסת לתחנת לאו קאי בשעות הבוקר המוקדמות. הנהג ממתין בכניסה לתחנה ולוקח אתכם בנסיעה של כ-40 דקות במעלה ההר אל סאפה, כשהערפל עוד יושב על העמקים.

ארוחת בוקר במלון והתרעננות אחרי הרכבת. אבקש עבורכם חדרים מוקדמים כדי שתוכלו להתקלח ולהחליף בגדים לפני שיוצאים ליום, ואעדכן אתכם מה סוכם.

הנהג ייקח אתכם לנקודת ההתחלה של ההליכה המודרכת בעמק מואנג הואה: מסלול נינוח, כולו במגמת ירידה קלה, בין טרסות האורז והכפרים לאו צ'אי וטא ואן. לאורך הדרך נפגוש בני שבט ההמונג השחור בלבוש המסורתי: נשים שטוות פשתן, ילדים שצוחקים אליכם, איכרים בשדות. נחצה גשרי עץ קטנים מעל נחלים, והנוף פשוט לא נגמר, מדרגות ירוקות עד האופק. בנקודת הסיום בכפר טא ואן הנהג כבר מחכה עם רכב ממוזג ושתייה קרה.

ארוחת צהריים במסעדה כפרית בלב עמק מואנג הואה, עם נוף פתוח לטרסות: עוף הרים צלוי על פחמים, אורז דביק בבמבוק וירקות ייחודיים שגדלים רק באזור.

יוצאים ממרכז סאפה ברכבת פוניקולר אלגנטית עם קרונות עץ בסגנון וינטג' אירופאי: 7 דקות של נסיעה פנורמית חלקה מעל עמק מואנג הואה, עד תחנת הרכבל. משם עולים לרכבל שמחזיק בשיא גינס: ריחוף שקט מעל הרי הואנג ליאן, בקרונית גדולה כמו אוטובוס. מהחלון: עמקים ירוקים, צמרות עצים ועננים מתחת לרגליים.

מהתחנה העליונה, רכבת פוניקולר קצרה מטפסת את 100 המטרים האחרונים אל פסגת הפנסיפן: אנדרטת גג הודו-סין, פסל בודהה ענק ומקדשים בודהיסטיים מרהיבים שנבנו בין הצמרות. מסתובבים למעלה בנחת, מצטלמים, ויורדים באותה דרך נוחה. מי שמעדיף להישאר בגובה נמוך יותר יכול לוותר על 100 המטרים האחרונים וליהנות מהתצפית מהתחנה.

שוק סאפה הוא המקום לקנות את מה שבאמת מיוצר בהרים האלה: שמיכות ורקמות המונג בצבעים עזים, תיקים מבד ארוג ביד, תה הרים ודבש מקומי. סביב השוק נפרש הרחוב המרכזי של העיירה עם חנויות ציוד הרים ובתי קפה. אווירה הררית קרירה, ומרחק הליכה מהמלון.

נסיעה קצרה מסאפה אל מפל הכסף (Silver Waterfall), שנופל בעוצמה מצלע ההר ונראה כבר מהדרך. נישאר למטה לתצפית נוחה מהקצה: עוצמה אדירה של מים ורסס שמתאדה באוויר ההררי, תמונה שמרגישה כמו פוסטר טבע.

נמשיך אל מפל האהבה (Love Waterfall) שבפארק הלאומי הואנג ליאן. ההגעה אליו היא הליכה מישורית, מרוצפת ונעימה בתוך יער במבוק חלומי, לאורך נחל של מים צלולים בין סלעים. בסוף השביל נחשף המפל בצורת לב, שקט ואינטימי. השבילים רחבים ומסודרים, בלי בוץ ובלי מדרגות מאתגרות.

ארוחת צהריים במסעדה מקומית על הדרך, מול נופי רכס הואנג ליאן: מרקים מהבילים, ירקות הרים טריים ואורז ריחני.

נכנסים למעלית זכוכית חיצונית, המכונה "מעלית העננים", שמרחפת במעלה צלע המצוק בלי אף מדרגה, ויוצאים אל גשר הזכוכית רונג מאי: משטח שקוף לחלוטין התלוי באוויר בגובה 2,000 מטר. מתחת לרגליים, תהום ירוקה של יערות והרים מתפתלים, תחושת ריחוף אמיתית בתנאים בטיחותיים ומודרניים לחלוטין. בקצה הגשר מחכה בית קפה קטן, משקה חם מול שכבות ההרים.

בדרך חזרה לסאפה הכביש מטפס במעלה מעבר או קוי הו, אחת הדרכים הציוריות ביותר באסיה. עצירה בשער השמיים, הנקודה הגבוהה במעבר: עומדים על הצוק מול מרחבים עצומים של פסגות משוננות ועמקים עמוקים שנראים כמו ציור סיני עתיק. ברוב הימים העננים נמצאים מתחתיכם.

תזמנתי את ההגעה לשעת אחר הצהריים, כדי שתשבו באחד מבתי הקפה הקטנים הנעוצים בצוק, משקה חם ביד, ותיהנו מהאור המשתנה על העמקים. סיום נעים לימי סאפה, ומחר יוצאים מזרחה אל הא ג'יאנג.

הנהג מקפיץ אתכם עד שערי הכפר, ומשם הירידה אל עמק קאט קאט ציורית במיוחד: דרך מסולעת בין בתי עץ עתיקים, טרסות אורז מדורגות, ובנות שבט המונג השחור הלבושות בבדים הכהים שלהן. רוב המסלול מישורי או מתון, אין טיפוסים תלולים, וזה מתאים גם להליכה רגועה.

בלב הכפר תתחברו אל הנחל שזורם דרכו ותראו את גלגלי המים העתיקים מבמבוק מסתובבים סביב צירם. מעבר לגשר עץ קטן נחשף מפל Tien Sa השוצף, נקודת הצילום המפורסמת של קאט קאט, ובסביבתו הופעות קצרות של רקדנים בבגדי השבט.

לאורך השבילים נשות הכפר עובדות ביד פתוחה: רוקמות, אורגות וטובלות בדים בקדרות של צבע אינדיגו עמוק כחול-סגול. אפשר לעצור, להתבונן, לשאול שאלות ולקנות פריט קטן ישירות מהיוצרת, מזכרת אותנטית הרבה יותר מאשר משוק תיירותי.

ארוחה חמה אחרי הבוקר בעמק, ואז נסיעה קצרה חזרה למרכז סאפה. שעה של מנוחה במלון למי שרוצה, לפני היציאה הרגלית של אחר הצהריים.

כנסיית האבן בנויה מאבן מקומית שחוברה במלט של סיד, חול ודבש, והיא הדבר היחיד בסאפה שנשאר במקומו לאורך כל המאה. היא עומדת מעל הכיכר, שבנויה כאמפיתיאטרון מדורג. סאפה עצמה הופיעה על המפות ב-1903 כתחנת נופש צרפתית, ואז המלחמה מחקה אותה והיא נשארה סגורה בפני העולם עד 1993. מה שרואים היום הוא עיירה שנבנתה מחדש במהירות.

אגם מלאכותי בקצה המרכז, מוקף ערבות בוכיות, ספסלי אבן ובתי קפה. ההקפה המלאה לוקחת כחצי שעה בקצב איטי, והיא מרוצפת ושטוחה לכל אורכה. זה החלק היחיד בסאפה שאפשר להסתובב בו בלי לטפס.

בקצה העיירה יש שורה של בתי קפה שיושבים ממש על שפת המדרון, עם מרפסות שנשקפות אל עמק מואנג הואה. בשעה הזו הערפל מתחיל לטפס מלמטה והעמק מתמלא לבן. כוס קפה חם, כיסא מול הנוף, וזה כל מה שצריך מהערב הזה.

ארוחת בוקר כלולה במלון מול ההרים, צ'ק-אאוט, והנהג ממתין בלובי. כפר טא פין נמצא בדיוק בכיוון היציאה מסאפה מזרחה, אז אין כאן שום עקיפה.

כפר טא פין (Ta Phin) הוא עמק מבודד יחסית מהמסלולים התיירותיים של סאפה, מקום מושבן של נשות הדאו האדומים, המפורסמות בתלבושות הצבעוניות ובמטפחות הראש המעוטרות. נטייל עם המדריך בנחת בין שדות אורז ובתי עץ עתיקים, נראה את נשות השבט רוקמות בידיים עבודות יד מסורתיות, ונשוטט בכפר בקצב שלכם: ילדים משחקים על השבילים, תאו מים נחים בבוץ, ואורח חיים שלא השתנה מאות שנים. כאן גם קונים רקמה ישירות מהידיים שעשו אותה.

לפני הדרך, חוויה שכולה שחרור: חביות עץ ארז מסורתיות, אוויר רווי בריח עמוק של עשבי הרים, וטבילה של כ-30 דקות במים הכהים והחמים, ממש כמו אונסן יפני. המתכון של נשות הדאו האדומים משלב צמחי יער שנאספים בהרים מסביב, ונחשב במשך דורות לתרופה לשרירים עייפים. בסיום, חלוק חם ותה צמחים בפינת המנוחה. תזמנתי את זה בדיוק לפני נסיעה ארוכה.

ארוחת הצהריים של היום הזה היא על חשבונכם, ואפשר לסדר אותה בשתי דרכים: ארוחה נינוחה באחת המסעדות במרכז סאפה לפני היציאה, או עצירה בדרך להא ג'יאנג. במפה באפליקציה סימנתי את המקומות הטובים בסאפה, במרחק הליכה מהכיכר.

כ-6 שעות נסיעה מזרחה, בנתיב הררי שרוב התיירים לא עוברים בו: עמקים עמוקים, שדות אורז מדורגים, כפרי שבטים קטנים ונהרות שמלווים את הכביש. עוצרים לצילומים לאורך הדרך, ויש גם אפשרות לעצירת אוכל.

הא ג'יאנג היא עיירת שדה קטנה על גדות נהר לו, מוקפת הרים מכל כיוון, והשער אל הרמה הגיאולוגית של הצפון. צ'ק-אין במלון. המזוודות נשארות כאן באחסון המלון לאורך שלושת ימי הלופ, ואוספים אותן בסיום בדרך חזרה להאנוי. לדרך לוקחים תיק גב אחד לאדם לשלושה ימים.

העיירה קטנה ונעים להסתובב בה ברגל. שוק ערב קטן נפרש על שפת הנהר עם דוכני אוכל מקומיים ופירות עונה, ומסביבו כמה מסעדות פשוטות וטובות. אוויר הרים קריר, כמעט בלי תיירים, ותחושה של סוף הכביש הסלול.

ארוחת בוקר במלון, המזוודות נכנסות לאחסון, ויוצאים עם תיק הגב בלבד. הדרך צפונה היא כביש האושר (כביש 4C), שנחצב ביד בשנות ה-60 על ידי עשרות אלפי מתנדבים ופתח את הרמה המבודדת אל שאר המדינה. הכביש מטפס מיד, והנוף משתנה תוך חצי שעה מירוק כפרי לאבן אפורה.

העלייה הראשונה היא אל שער השמיים של קואן בא, בגובה כ-1,500 מטר, השער הרשמי אל רמת דונג ואן. מלמעלה נשקפים הרי התאומים, שתי גבעות סימטריות להפליא שמתרוממות מתוך שדות האורז, שהאגדה המקומית קושרת לפיה בשם הואה דאו שירדה מהשמיים בעקבות נגן חליל צעיר מבני המונג.

כפר נאם דאם, קהילה של בני הדאו האדום כשמונה קילומטר משער השמיים, עם בתי בוץ כבושים מסורתיים וגגות רעפים. עוצרים להסתובב בין החצרות ולראות איך נראים חיים על הרמה, במקום שקבוצות כמעט לא נכנסות אליו.

ביקור בכפר לונג טאם, קואופרטיב של נשות המונג שאורגות בד מסיבי קנבוס וצובעות אותו באינדיגו טבעי, בתהליך בן עשרים שלבים שלוקח חודשים. אפשר לראות את כל שרשרת העבודה מהסיב ועד הבד המוגמר, ולקנות ישירות מהידיים שעשו אותה.

ארוחת הצהריים כלולה בחבילת הג'יפ, במסעדה מקומית לאורך המסלול. בלופ אין תפריט לבחירה, מגישים את מה שמבשלים באותו יום, וזה בדרך כלל הדבר הכי טרי שיש בסביבה.

ממשיכים במעבר טהם מא, תשע פניות חדות בזו אחר זו במעלה צלע ההר. השם פירושו "בדיקת סוסים", כי בעבר בחנו כאן הסוחרים אילו סוסים חזקים מספיק לטפס עם המשא. אחריו מעבר צ'ין קואן, ומכאן הנוף כבר קארסט טהור: שדות תירס קטנטנים בין הסלעים, וכפרים שנראים כאילו נשתלו על הצוק.

מגיעים לדונג ואן, עיירת גבול קטנה שיושבת כשלושים קילומטר מסין. יש לה רובע עתיק בן למעלה ממאה שנה, תערובת של אדריכלות המונג וקולוניאלית צרפתית סביב כיכר שוק ותיקה. צ'ק-אין, ארוחת ערב מקומית, וערב חופשי בסמטאות האבן.

ארוחת בוקר במלון, ואז יוצאים אל שיא הלופ. מעבר מא פי לנג מכונה "מלך המעברים של וייטנאם": כעשרים קילומטר של כביש צר שמתפתל על צלע הצוק, בגובה של כאלף וחמש מאות מטר. הנהג נוסע לאט ועוצר בכל נקודת תצפית על קצה המצוק, וההרים מתחדדים ככל שמתקדמים.

מהמעבר נשקף למטה קניון טו סאן, הקניון העמוק בדרום-מזרח אסיה, ונהר נהו קווה הטורקיזי שזורם בתחתיתו כמו סרט צבע. עוצרים בתצפית הראשית, ומי שרוצה יורד מעט בשביל ה-Sky Path למבט קרוב יותר אל הקניון והנהר.

יורדים מהמעבר אל מאו ואק, עיירת שוק קטנה ואמיתית בקרקעית עמק עמוק, לארוחת צהריים. משם ממשיכים דרומה דרך מאו דואה ולונג הו, והנוף מתחלף בהדרגה מקארסט אפור לירוק עמוק של יערות ושדות.

אחר הצהריים מגיעים אל דו ז'ה, כפר קטן ששוכן בין שדות אורז ירוקים, עם מפל שאפשר להגיע אליו בהליכה קצרה מהלינה. ארוחת ערב מקומית, ולילה שקט לחלוטין בלי זיהום אור. זה הלילה שבו רואים את הכי הרבה כוכבים בכל המסלול.

ארוחת בוקר ובוקר אחרון בלופ: הליכה רגועה בכפר בין שדות האורז ותעלות המים, ולמי שרוצה קפיצה קצרה למפל דו ז'ה הסמוך. הכפר מתעורר לאט, ובשעה הזו הוא כולו שלכם.

יוצאים מדו ז'ה מערבה בכבישי הרים שקטים, דרך אזור בק מה וכפרים כפריים מרוחקים שכמעט לא רואים בהם תיירים. הנוף כאן רך יותר מהרמה הגיאולוגית של אתמול: עמקים ירוקים, טרסות אורז ונהרות רדודים. זו הפעימה האחרונה של הלופ, והיא בכוונה נינוחה.

חוצים חזרה את קואן בא עם מבט אחרון אל הרי התאומים, דרך שער השמיים ומעבר בק סום, וחוזרים להא ג'יאנג בסביבות 15:00. כאן נגמר הלופ, ואוספים את המזוודות מאחסון המלון.

עוברים לרכב המרווח שלכם ויוצאים דרומה, כ-6.5 שעות נסיעה עם עצירות בדרך, והגעה לרובע העתיק בשעות הערב. הערב עצמו נשאר פתוח לגמרי, בלי שום דבר מתוכנן. הרובע העתיק ער עד מאוחר, והכל במרחק הליכה מהמלון.

ארוחת בוקר במלון, צ'ק-אאוט, והנהג ממתין. כ-3 שעות נסיעה בכביש המהיר אל נמל ההפלגה, עם עצירת קפה ורענון באמצע הדרך. המזוודות נוסעות איתכם ועולות איתכם לסוויטה שעל הספינה.

הגעה לטרקלין במרינה, מנוחה קצרה וצ'ק-אין מהיר. מכיוון שהספינה עוגנת בלב המפרץ השקט, תועברו אליה בסירת מנוע מהירה, נסיעה של כ-15 דקות עם רוח בשיער, והרגע שבו פתאום רואים את הספינה מחכה לכם בין הצוקים הוא רגע של "וואו".

קבלת פנים עם משקה צונן, תדרוך קצר והתמקמות בסוויטה המפנקת שלכם עם המרפסת. בזמן שהספינה מתחילה לשייט בין צוקי הגיר העצומים, תוגש ארוחת צהריים עשירה.

בלב המפרץ של לאן הא, באגן טרה באו המוגן, מתחלף המפרץ לגרסה שלווה ומיוחדת שלו. יציאה בקיאקים מאפשרת להיכנס לאזורים צרים שסירות גדולות לא מגיעות אליהם, מעברים בין איים נמוכים, סלעים כמו שיני דרקון, והרבה ירוק בעיניים. מעבר לאגן אפשר גם לבקר במערת טרונג טראנג, מערה ארוכה שחוצים בסירה עד התחנה הפנימית שבה רואים פלא של סטלגמיטים וסטלקטיטים אמיתי.

עולים לסיפון העליון. השף מגיש נשנושים מסורתיים, הברמן מציע משקאות, והשמש שוקעת בין איי הגיר. זה הזמן לתמונות הכי יפות של הטיול. במקביל, הדגמה קצרה וכיפית של הכנת ספרינג-רולס וייטנאמיים.

ארוחת ערב אלגנטית המשלבת מטבח מערבי ואסייתי. אחרי האוכל תוכלו לנסות את מזלכם בדיג לילי מהסיפון האחורי, או פשוט לשבת על המרפסת שלכם ולהקשיב לשקט המוחלט של המפרץ.

למשכימי קום, שיעור טאי-צ'י על הסיפון עם הזריחה. חוויה מדיטטיבית מול הצוקים, ולגמרי לא חובה.

מערות Dark & Bright הן אחת האטרקציות האהובות על מסלולי הקרוז של לאן הא. רצף של שתי מערות, Dark (חשוכה וצרה) ו-Bright (מוארת ורחבה), שחוצים בסירות במבוק מסורתיות או בקיאק. בכניסה לראשונה מרגישים את האוויר הצונן, השקט וטפטופים של מים, ולאחר מכן המעבר השני נפתח ללגונה פנימית עגולה מוקפת צוקים גבוהים. שילוב של מיסטיקה גיאולוגית ונוף שמרמז על סצנה מספרי פנטזיה.

ארוחת בוקר קלה ואחריה בראנץ' עשיר ומוקדם שמוגש בזמן שהספינה עושה את דרכה חזרה לנמל. אל תמהרו לרדת, זה חלק מהחוויה.

יורדים בנחת בנמל, שם הנהג כבר ממתין עם הרכב. נסיעה של כ-3.5 שעות אל נין בין, אזור נופי של שדות אורז, נהרות שקטים וצוקי אבן גיר שמזדקרים מהמישור.

התמקמות בEmeralda Resort Tam Coc, ריזורט שבנוי כמו כפר וייטנאמי מסורתי עם גגות רעפים, תעלות מים וגנים, מוקף בצוקי אבן גיר. שעה להניח מזוודות ולהתרענן.

מסביב לטאם קוק נפרשת רשת של דרכים כפריות שטוחות בין שדות אורז, תעלות מים וצוקי גיר, שבילים שהאוטובוסים הגדולים לא נכנסים אליהם. תוך כמה דקות העיירה נשארת מאחור ומסביב יש רק שדות. עוברים דרך כפרים קטנים, חולפים על פני איכרים שעובדים בשדה ותאו מים ששוכבים בבוץ. אין פקקים ואין צפירות אופנועים, רק ציפורים וקולות של שדה. באור של סוף היום השדות נצבעים זהב והמים מחזירים את ההרים, וזו בדיוק השעה שתזמנתי.

שוק הלילה של טאם קוק שוכן ממש על שפת הנמל: דוכני אוכל רחוב עם ריחות של גריל, נודלס מטוגנים, ספרינג רולס טריים ובננות אפויות, ולצדם דוכני מזכרות צנועים עם עבודות רקמה של נשים מקומיות, פנסי בד צבעוניים וכובעי קש. בניגוד לשווקים העירוניים הסואנים, השוק כאן רגוע ואינטימי: משפחות מקומיות מבלות וילדים רצים בין הדוכנים. במרחק הליכה מהריזורט.

הרבה לפני שהאנוי הפכה לבירה, עמק נסתר ומוגן בנין בין שימש כמרכז השלטון של וייטנאם. ניכנס להואה לו דרך שערי אבן עתיקים אל עמק ירוק, שקירותיו הם הרים נישאים ששימשו כהגנה טבעית מושלמת. נסייר עם המדריך בשני המקדשים המרכזיים ששרדו, מקדש המלך דין ומקדש המלך לה, ונראה חצרות פנימיות שלוות, עמודי עץ אדירים ועיטורים קדומים של דרקונים ועננים שנחצבו באבן. ההליכה כאן מישורית ונוחה, מוצלת בחלקה בעצים עתיקים.

נגיע למרגלות ההר בשעות הבוקר הקרירות. לפניכם כ-500 מדרגות אבן, הבנויות בהשראת החומה הסינית, המתפתלות מעלה על צלע ההר. לא נשקר לכם, זה מאמץ פיזי, אבל יש שפע נקודות עצירה עם נוף מטריף בדרך למעלה, ואפשר לעצור בכל שלב. לקראת הסוף השביל מתפצל: צד אחד מוביל לפגודה קטנה, והצד הדרמטי יותר אל פסגת הר הדרקון, שם דרקון אבן ענק נח על קצה המצוק. מלמעלה נפרש עמק טאם קוק במלוא הדרו, הנהר המתפתל כמו סרט כחול בין שדות האורז והרי הקארסט. מי שמעדיף להישאר למטה ימצא כאן גן לוטוס יפהפה, בריכות ופינות ישיבה מוצלות. הטיפוס הוא כחמש מאות מדרגות אבן, והתצפית נפרשת בשלבים לאורך הדרך, אז אפשר לבחור עד לאן עולים ולעצור בכל נקודה שנעימה לכם.

ארוחת צהריים במסעדה מקומית מול הצוקים: מנות כפריות טריות מהאזור, אורז, ירקות ודגי נהר.

אם טראנג אן ידועה בזכות המערות שלה, טאם קוק מפורסמת בזכות שדות האורז שצומחים ממש על גדות הנהר. תעלו על סירת עץ קטנה (סמפאן) במזח המרכזי, ומיד תשימו לב למחזה המיוחד כאן: המשיטים המקומיים לא חותרים בידיים, אלא בכפות הרגליים, בתנועות אופניים וירטואוזיות. הסירה תחליק על נהר נגו דונג המתפתל בעמק שבו מצוקי הקארסט מתרוממים משני הצדדים, ותחצה שלוש מערות טבעיות שנוצרו על ידי שחיקת המים, ומכאן השם טאם קוק, שלוש המערות. השייט אורך כשעה וחצי, והמזח נמצא במרחק הליכה קצרה מהריזורט.

חוזרים לריזורט לשארית היום: בריכה, ספא, ערסל מול הגנים או ספר בצל. אחרי בוקר מלא, זה בדיוק הזמן לנשום. מי שירצה להוסיף טיפול ספא, רק תגידו לי מראש ואבדוק זמינות.

ארוחת בוקר בריזורט וצ'ק-אאוט עם המזוודות, ואז כ-40 דקות נסיעה צפונה אל שמורת הטבע ואן לונג. השמורה נמצאת ממש על הדרך להאנוי, אז אין כאן שום חזרה לאחור.

ואן לונג היא אזור ביצות ענק ומוגן, עם חוויית טבע בראשיתית ובלי רעש. תעלו על סירת במבוק קטנה ומסורתית, המשיט ידחוף אותה בעזרת מוט ארוך במים הרדודים והשקופים כבדולח. כאן אין מנועים ואין דוכני מזכרות, רק אתם והטבע. הסירה תחליק בין קני סוף וצמחיית מים אל עבר קירות קארסט אדירים, הנופים כאן כל כך דרמטיים שהוליווד בחרה בהם לצילומי "קינג קונג". נחפש להקות של חסידות ואנפות, ואם יתמזל מזלנו גם את קופי הלאנגור הנדירים שמקפצים על המצוקים שמעל. השייט אורך כשעה, ואחריו הליכה קצרה בשמורה.

כשעתיים נסיעה נוחה בכביש המהיר חזרה לרובע העתיק, צ'ק-אין במלון וארוחת צהריים קלה בעיר.

צ'ק-אין במלון ואחר צהריים פתוח. רחוב האנג גאי (Hang Gai) הוא רחוב המשי של האנוי, חנות אחרי חנות של משי אמיתי, צעיפים ובדים בגלילים, וסביבו סמטאות הגילדות ההיסטוריות. זה גם הזמן לקפה ביצה בקומה עליונה עם נוף לרחוב.

בכל ערב שישי, שבת וראשון סוגרים את רחוב האנג דאו לתנועה, והוא הופך לרחוב הולכי רגל אחד ארוך שנמתח כשלושה קילומטרים מאגם הואן קיאם ועד שוק דונג שואן, עם מאות דוכנים לאורכו: בגדים, תיקים, עבודות יד, צעצועים וקישוטים, וככל שמתקדמים צפונה יותר ויותר דוכני אוכל. באותם ערבים נסגר לתנועה גם הכביש שמקיף את האגם: מקומיים משחקים כדורגל וקלפים על הכביש, להקות רחוב מנגנות וקבוצות ריקוד מתאמנות מול המים. זה הערב שבו האנוי הכי היא עצמה, והכל במרחק הליכה מהמלון.

תיפגשו עם השף המקומי ותצאו יחד לשוק השכונתי. תלמדו להבדיל בין סוגי הבזיליקום ורוטב הדגים, תראו איך מכינים אטריות אורז טריות, ותקנו את המצרכים לסדנה היישר מהחקלאים. חוויה צבעונית ומעוררת חושים, ובעיקר הזדמנות לראות איפה האנוי באמת קונה את האוכל שלה.

חוזרים לסטודיו בישול ממוזג, נקי ומאובזר. בעמדה אישית, כל אחד מכם ילמד לחתוך, להקפיץ ולתבל את הקלאסיקות של הצפון: מרק פו אמיתי, ספרינג-רולס מטוגנים ופריכים, וקינוח של קפה ביצה מתוק.

בסיום הסדנה תשבו יחד סביב שולחן ערוך לארוחה חגיגית ועשירה שהרגע בישלתם, מלווה במשקה קר. זה הרגע שבו מבינים כמה עבודה יש בקערת פו אחת.

שארית היום שלכם לגמרי. רחוב הרכבת הוא סמטה צרה שבה המסילה עוברת ממש בין הבתים ובתי הקפה מוציאים כיסאות נמוכים לצד הפסים. מי שמעדיף שקט, אגם הו טאי הגדול בצפון העיר מוקף בתי קפה עם מרפסות אל המים, וזה הצד הרגוע והירוק של האנוי.

ארוחת בוקר נינוחה במלון. סגרתי עבורכם צ'ק-אאוט מאוחר עד 15:30, בכפוף לזמינות במלון, כך שתוכלו לארוז בנוחות ולהתקלח לפני הנסיעה לשדה.

מתחילים את הקניות בגדול: סניף יוניקלו (Uniqlo) הגדול של האנוי יושב בקניון וינקום המודרני והממוזג, לצד מותגים בין-לאומיים נוספים. זה הזמן להשלים בגדים במחירים אטרקטיביים, ולמי שרוצה הפסקה מהשווקים, קפה נעים ואוויר קריר. הנהג ייקח אתכם לשם ובחזרה.

שוק דונג שואן יושב במבנה קולוניאלי צרפתי עם חמש קשתות בחזית, והוא השוק המקורה הגדול בצפון וייטנאם. שלוש קומות, כל אחת ייעוד אחר: קומת הקרקע סחורה יבשה, תבלינים ואורז, הקומה השנייה בדים בגלילים, בגדים, צעיפים ותיקים, והשלישית מזכרות ועבודות יד. זה שוק של מקומיים ולא של תיירים, ולכן גם המחירים אחרים.

החוויה הקולינרית האמיתית סביב השוק היא ברחובות Hang Buom ו-Hang Chieu: קערת פו חמה, באן-מי מעגלה, פירות חתוכים טריים. בחרו דוכן שעמוס במקומיים, זה הסימן הכי טוב. אחר כך קפה וייטנאמי אחרון מול אגם הואן קיאם. אם נשארו לכם שטרות דונג קטנים, הדוכנים סביב האגם הם מקום נעים לסיים אותם.

הנהג אוסף אתכם מהמלון לנסיעה של כ-45 דקות אל שדה התעופה נוי באי, בזמן נוח לפני טיסת ארקיע IZ596 שממריאה ב-18:35 ונוחתת בתל אביב למחרת ב-03:15. קחו את זמן הנסיעה להיזכר ברגעים הכי יפים: הבוקר שבו התעוררתם ברכבת בהרים, מעבר מא פי לנג ונהר נהו קווה, השקט של לאן הא ושדות האורז של נין בין. טיסה נעימה הביתה!