וייטנאם מצפון לדרום: הרים, מפרצים וחופי פו קוק

נחיתה בשדה התעופה נוי באי. הנהג ממתין לכם ביציאה עם שלט שמכם, עוזר עם המזוודות, ולוקח אתכם ברכב מרווח וממוזג אל המלון ברובע העתיק. צ'ק-אין ומקלחת טובה אחרי הטיסה. אם תרצו משהו קטן לאכול, הרובע העתיק ער עד מאוחר והמלון במרכזו.

ניכנס אל מקדש הספרות (Temple of Literature), האוניברסיטה הראשונה של וייטנאם: שער ראשי מפואר, חמש חצרות סימטריות עם בריכות לוטוס וגנים מטופחים, וחצר הצבים המפורסמת, שבה עשרות לוחות אבן ענקיים נישאים על גבם של צבי אבן ומנציחים את בוגרי מבחני המנדרינים מהמאה ה-15. תזמנתי את הביקור לשעות הבוקר בכוונה: האור רך על גגות הרעפים האדומים, והחצרות עוד שקטות.

במוזיאון האתנולוגיה של וייטנאם נכיר את 54 הקבוצות האתניות שמרכיבות את המדינה, דרך תלבושות צבעוניות, כלי עבודה מסורתיים ותצוגות מרתקות. בגן העצום שבחוץ שוחזרו בגודל אמיתי בתי המגורים של השבטים: בתי כלונסאות גבוהים ובתים קהילתיים עם גגות משופעים עד השמיים, ואפשר ממש להיכנס פנימה. זו ההכנה הכי טובה לכפרים השבטיים שתפגשו בסאפה בהמשך השבוע.

ארוחת צהריים באחת המסעדות הטובות ליד האגם, ואחריה אחר צהריים חופשי במלון: מנוחה, בריכה או קפה וייטנאמי במרפסת. פתחו את המפה באפליקציה, היא מסמנת לכם את המקומות שאני שולחת אליהם בדיוק ברחובות שסביבכם.

הליכה שטוחה ונעימה לאורך אגם הואן קיאם, אגם החרב המוחזרת. בשעה הזו המקומיים מתאספים סביב המים לטאי-צ'י, ריקודים ומשחקי רחוב. גשר Huc האדום מתעקל מעל המים ומוביל לאי קטן שעליו שוכן מקדש Ngoc Son, קטן ורגוע, מקושט בעצי בונסאי, עם תצפית יפה על האגם. בשעת בין הערביים הגשר מואר ומהמם לצילום.

בעוד שההמונים עומדים בתורים לקופות של תיאטרון תאנג לונג, אתם נכנסים ישירות למושבים ששוריינו עבורכם. הבמה היא בריכת מים חשוכה: מלווים במוזיקה חיה וזמרי אופרה וייטנאמית, בובות עץ של דרקונים, צבים ודייגים מרחפות וקופצות מתוך המים בסנכרון מדהים, כשהבובנאים עומדים עד המותניים במים מאחורי המסך. המופע קליל והומוריסטי ואורך פחות משעה.

רחוב האנג גאי (Hang Gai) הוא רחוב המשי של האנוי: חנות אחרי חנות של משי אמיתי, צעיפים, כותנות ובדים בגלילים. בכמה מהן תופרים בהזמנה, ואם תיקחו מידות היום, אפשר לאסוף חליפה או שמלה תפורה כשתחזרו להאנוי בעוד כמה ימים. גם אם לא קונים כלום, זו הליכה יפה.

סביב רחוב המשי נפרשות סמטאות הגילדות ההיסטוריות, שבכל אחת מהן מכרו במשך מאות שנים מוצר אחד בלבד: רחוב הפח, רחוב הנייר, רחוב הצעצועים, רחוב הצמחים. השמות נשארו גם היום, וזה אחד הדברים הכי מיוחדים בהאנוי. אין מה לתכנן כאן, פשוט להיכנס לסמטה ולראות לאן היא לוקחת.

רחוב הרכבת של האנוי הוא סמטה צרה שבה המסילה עוברת ממש בין הבתים, במרחק חצי מטר מדלתות הכניסה. בתי הקפה הקטנים לאורכה מוציאים כיסאות נמוכים לצד הפסים, ואפשר לשבת עם קפה ולראות את החיים מתנהלים סביב מסילה פעילה. השאלה היחידה היא אם תתפסו מעבר של רכבת.

הנהג ממתין בלובי המלון. נסיעה של כ-5 שעות בכביש מהיר ונוח, עם עצירות מסודרות להתרעננות בדרך. הקטע האחרון מטפס דרך נופי טרסות אורז שנראים כמו ציור, והגעה לסאפה בשעת צהריים מוקדמת.

ארוחת צהריים מקומית ורגועה בהגעה לאזור סאפה: מטבח הרים חם, מרקים מהבילים וירקות טריים מהעמק. כאן גם פוגשים את המדריך המקומי שילווה אתכם בימי סאפה.

נסיעה אל כפר טא פין (Ta Phin), עמק מבודד יחסית מהמסלולים התיירותיים הראשיים של סאפה, מקום מושבן של נשות הדאו האדומים, המפורסמות בתלבושות הצבעוניות ובמטפחות הראש המעוטרות שלהן. נטייל עם המדריך בנחת בין שדות אורז ובתי עץ עתיקים, נראה את נשות השבט רוקמות בידיים את עבודות היד המסורתיות שלהן, ונשוטט בכפר בקצב שלכם: ילדים משחקים על השבילים, תאו-מים נחים בבוץ, ואורח חיים שלא השתנה מאות שנים. כאן גם קונים רקמה ישירות מהידיים שעשו אותה.

מסיימים את היום בחוויה שכולה שחרור: חביות עץ ארז מסורתיות, אוויר רווי בריח עמוק של עשבי הרים, וטבילה של כ-30 דקות במים הכהים והחמים, ממש כמו אונסן יפני. המתכון של נשות הדאו האדומים משלב צמחי יער שנאספים בהרים מסביב, ונחשב במשך דורות לתרופה לשרירים עייפים. בסיום, חלוק חם, תה צמחים בפינת המנוחה, והגוף חוזר לעצמו לאט.

הגעה למלון שלכם בסאפה והתמקמות. ערב חופשי מול האוויר ההררי הקריר ונוף ההרים מהחלון.

הנהג ייקח אתכם לנקודת ההתחלה של ההליכה המודרכת בעמק מואנג הואה, כשעתיים וחצי בין טרסות האורז והכפרים לאו צ'אי, כפר של שבט ההמונג השחור, וטא ואן, כפר של בני הז'אי. לאורך הדרך נפגוש בני שבט בלבוש המסורתי שלהם: נשים שטוות פשתן, ילדים שצוחקים אליכם, איכרים בשדות. נחצה גשרי עץ קטנים מעל נחלים, והנוף פשוט לא נגמר, מדרגות ירוקות עד האופק. בסוף המסלול הרכב כבר ממתין עם מיזוג ושתייה קרה.

ארוחת צהריים במסעדה מקומית בסאפה: מטבח הרים, מרקים חמים וירקות טריים מהעמק, בדיוק מה שצריך אחרי הליכת הבוקר ולפני העלייה לפסגה.

יוצאים ממרכז סאפה ברכבת פוניקולר אלגנטית עם קרונות עץ בסגנון וינטג' אירופאי: 7 דקות של נסיעה פנורמית חלקה מעל עמק מואנג הואה, עד תחנת הרכבל. משם עולים לרכבל שמחזיק בשיא גינס: 6,292 מטר של ריחוף שקט מעל הרי הואנג ליאן, בקרונית גדולה כמו אוטובוס. מהחלון: עמקים ירוקים, צמרות עצים ועננים מתחת לרגליים.

מהתחנה העליונה, רכבת פוניקולר קצרה מטפסת את 100 המטרים האחרונים אל פסגת הפנסיפן: אנדרטת גג הודו-סין, פסל בודהה ענק ומקדשים בודהיסטיים מרהיבים שנבנו בין הצמרות. מסתובבים למעלה בנחת, מצטלמים, ויורדים באותה דרך נוחה, ברכבל וברכבת.

שוק סאפה הוא המקום לקנות את מה שבאמת מיוצר בהרים האלה: שמיכות ורקמות המונג בצבעים עזים, תיקים מבד ארוג ביד, תה הרים ודבש מקומי. סביב השוק נפרש הרחוב המרכזי של העיירה עם חנויות ציוד הרים ובתי קפה. מרחק הליכה מהמלון.

נסיעה קצרה מסאפה אל מפל הכסף (Silver Waterfall), שנופל בעוצמה מצלע ההר ונראה כבר מהדרך. נישאר למטה לתצפית נוחה מהקצה: עוצמה אדירה של מים ורסס שמתאדה באוויר ההררי, תמונה שמרגישה כמו פוסטר טבע.

נמשיך אל מפל האהבה (Love Waterfall) שבפארק הלאומי הואנג ליאן. ההגעה אליו היא הליכה מישורית, מרוצפת ונעימה בתוך יער במבוק חלומי, לאורך נחל של מים צלולים בין סלעים. בסוף השביל נחשף המפל, שקט ואינטימי. השבילים רחבים ומסודרים, בלי בוץ ובלי מדרגות מאתגרות.

ארוחת צהריים במסעדה מקומית על הדרך, מול נופי רכס הואנג ליאן: מרקים מהבילים, ירקות הרים טריים ואורז ריחני.

נכנסים למעלית זכוכית חיצונית, המכונה "מעלית העננים", שמרחפת במעלה צלע המצוק בלי אף מדרגה, ויוצאים אל גשר הזכוכית רונג מאי: משטח שקוף לחלוטין התלוי באוויר בגובה 2,000 מטר. מתחת לרגליים, תהום ירוקה של יערות והרים מתפתלים, תחושת ריחוף אמיתית בתנאים בטיחותיים ומודרניים לחלוטין. בקצה הגשר מחכה בית קפה קטן, משקה חם מול שכבות ההרים.

בדרך חזרה לסאפה הכביש מטפס במעלה מעבר או קוי הו, אחת הדרכים הציוריות ביותר באסיה. עצירה בשער השמיים, הנקודה הגבוהה במעבר: עומדים על הצוק מול מרחבים עצומים של פסגות משוננות ועמקים עמוקים שנראים כמו ציור סיני עתיק. ברוב הימים העננים נמצאים מתחתיכם.

תזמנתי את ההגעה לשעת אחר הצהריים המאוחרת, כדי שתשבו באחד מבתי הקפה הקטנים הנעוצים בצוק, משקה חם ביד, ותראו את השמש שוקעת אל תוך העננים. סיום מושלם לימי סאפה.

לפני שיוצאים לדרך, בוקר קצר ויפה: מרפסות העץ שצמחו על קצה הצוק מעל עמק מואנג הואה, כיסא נמוך, וקפה וייטנאמי חזק או קפה קוקוס. הערפל מתפזר לאט מעל הטרסות. הפרידה הכי יפה מההרים.

יציאה בנחת מסאפה ברכב הפרטי. כ-5 שעות נסיעה נוחה עם עצירות בדרך, הגעה להאנוי אחר הצהריים וצ'ק-אין במלון ברובע העתיק.

שוק דונג שואן הוא השוק המקורה הגדול בצפון וייטנאם, שלוש קומות של הכל: בדים, בגדים, תיקים, כלי בית, תבלינים, קפה וייטנאמי בשקים ומזכרות בכמויות. הקומה התחתונה היא מזון ומטבח, למעלה בגדים וטקסטיל. זה שוק של מקומיים ולא של תיירים, ולכן גם המחירים אחרים. במרחק הליכה מהמלון.

אם נכנסתם לחנות תפירה ביום השלישי שלכם בהאנוי, זה הזמן למדידה ולאיסוף. ואם לא, יש כאן הזדמנות שנייה: רחוב האנג גאי והסמטאות סביבו, משי, צעיפים וכותנות. בדרך אפשר לעצור לקפה ביצה, המשקה שהאנוי המציאה.

שוק הלילה של האנוי פעיל רק בסופי שבוע, משישי עד ראשון, והערב הוא בדיוק החלון שלכם. רחובות שלמים סביב אגם הואן קיאם נסגרים לתנועה והופכים למדרחוב ענק: דוכני אוכל רחוב, מזכרות, בגדים, מופעי רחוב מאולתרים ומשפחות מקומיות שיוצאות לטייל. אווירה חשמלית, והכל במרחק הליכה מהמלון.

צ'ק-אאוט ויציאה עם הנהג. כ-2.5 שעות נסיעה בכביש המהיר אל הנמל. המזוודות נוסעות איתכם ועולות איתכם לסוויטה שעל הספינה.

הגעה לטרקלין במרינה וצ'ק-אין מהיר. אל הספינה, שעוגנת בלב המפרץ השקט, מגיעים בסירת מעבר קצרה, והרגע שבו רואים לראשונה את ספינת הבוטיק מחכה בין הצוקים הוא רגע של וואו אמיתי. קבלת פנים עם משקה צונן, התמקמות בסוויטה עם המרפסת שלכם, וארוחת צהריים עשירה שמוגשת בזמן שהספינה מתחילה לשוט בין צוקי הגיר העצומים.

באגן המוגן והשקט של לאן הא, מי שרוצה יוצא לחתירה קלה בקיאק זוגי בין מעברים צרים שסירות גדולות לא מגיעות אליהם, ומי שמעדיף נשאר על סירת הליווי או על הסיפון, מול אותו נוף בדיוק. אפשר גם לחצות בסירה את מערת הנטיפים הארוכה של האזור, פלא טבע אמיתי. הכל בקצב שלכם, בלי שום מאמץ מיותר.

עולים לסיפון העליון: השף מגיש נשנושים מסורתיים, הברמן מכין משקאות, והשמש שוקעת בין איי הגיר. אלו התמונות הכי יפות של הטיול. במקביל, הדגמה קצרה וכיפית של הכנת ספרינג-רולס וייטנאמיים למי שרוצה.

ארוחת ערב אלגנטית המשלבת מטבח מערבי ואסייתי. אחרי הארוחה, הזמן הכי יפה של הלילה: לשבת על המרפסת שלכם עם כוס ביד, להקשיב לשקט המוחלט של המפרץ ולהסתכל על צלליות הצוקים מתחת לכוכבים.

למשכימי קום, שיעור טאי-צ'י עדין על הסיפון עם הזריחה. אחרי ארוחת בוקר קלה חוצים בסירות במבוק מסורתיות את צמד המערות Dark & Bright: הראשונה חשוכה וצרה, עם אוויר צונן וטפטופי מים, והשנייה נפתחת אל לגונה פנימית עגולה מוקפת צוקים גבוהים. שילוב של מיסטיקה גיאולוגית ונוף שנראה לקוח מספר פנטזיה.

בראנץ' עשיר שמוגש בזמן שהספינה עושה את דרכה חזרה לנמל. אל תמהרו, זה חלק מהחוויה.

יורדים בנחת בנמל, שם הנהג כבר ממתין. נסיעה של כ-3.5 שעות אל נין בין, אזור נופי של שדות אורז, נהרות שקטים וצוקי אבן גיר שמזדקרים מהמישור.

התמקמות בEmeralda Resort Tam Coc, ריזורט שבנוי כמו כפר וייטנאמי מסורתי עם גגות רעפים, תעלות מים וגנים, מוקף בצוקי אבן גיר. שעה להניח מזוודות ולהתרענן.

פגודת ביץ' דונג היא אחד המקומות היפים באזור: מקדש בן מאות שנים שבנוי בשלוש קומות במעלה צלע ההר, כשהקומה האמצעית חצובה ממש בתוך מערה טבעית. עולים בנחת בין עצי בודהי עתיקים, גשר אבן קטן מעל בריכת לוטוס, וריח קטורת שנשאר באוויר. מלמעלה נפתח נוף על כל עמק שדות האורז.

הדרכים כאן שטוחות לגמרי, וסיבוב נינוח של שעה בין שדות האורז, כפרים קטנים ותעלות מים, עם הצוקים מסביב בכל כיוון, הוא הדרך הכי יפה לראות את נין בין. ומי שמעדיף לשבת מול הבריכה, גם זה לגיטימי לגמרי.

נגיע לשמורת טראנג אן בשעות הבוקר השקטות, רגע לפני ההמונים. עולים על סירת משוטים מסורתית שמחליקה ברוגע על מים צלולים לחלוטין, עד כדי כך שרואים את צמחי המים בקרקעית. המשיטה מנווטת את הסירה במיומנות מדהימה אל תוך מערות נטיפים חשוכות וצרות שנחצבו על ידי הנהר לאורך מיליוני שנים: מתכופפים מעט כשהסירה מחליקה מתחת לנטיפים, ויוצאים מהצד השני אל עמק ירוק ונסתר. במהלך השייט עוצרים גם במקדשים עתיקים שעל האיים.

ארוחת צהריים במסעדה מקומית מול הצוקים: מנות כפריות טריות מהאזור, אורז, ירקות ודגי נהר.

נסיעה נוחה של כשעתיים עם הנהג אל שדה התעופה נוי באי, עם עצירה לקפה בדרך.

טיסה של כשעתיים לאורך כל וייטנאם, מהצפון ההררי אל האי הטרופי שבקצה הדרומי. נחיתה בפו קוק ב-20:55, והנהג המקומי כבר ממתין ביציאה.

נסיעה קצרה אל הריזורט, צ'ק-אין ולישון. מחר אין שעון מעורר ואין שום דבר שחייבים לעשות.

ארוחת בוקר בלי שעון, מקום טוב על החוף או ליד הבריכה, וים רגוע וחמים. פו קוק בנובמבר נמצאת בדיוק במיטבה: שמש נעימה, בריזה קלה ושמיים כחולים, בלי החום הכבד של הקיץ.

מתחמי הספא של פו קוק הם מהיפים באסיה: חללים שלווים בעיצוב טבעי, ניחוחות שמנים אתריים ורחש עדין של מים. המטפלים משלבים טכניקות מזרחיות מסורתיות עם חומרים טבעיים מקומיים. אם תרצו, אשמח לשריין לכם טיפול מראש, רק תגידו.

פו קוק היא מהמקומות היחידים בווייטנאם שבהם השמש שוקעת אל תוך הים. כיסא נוח על החול, משקה קר ביד, והשמיים מחליפים צבעים מול העיניים.

בוקר וצהריים של חופש מוחלט: בריכה, ים, ספר טוב במרפסת או שינה מתוקה של צהריים. בניתי את ימי פו קוק כך בכוונה, בלי שום התחייבות.

שוק הלילה של דואונג דונג הוא הלב התוסס של האי אחרי החשכה: רחוב ארוך של דוכני פירות ים חיים, דוכני פירות טרופיים, ולצדם דוכני מזכרות עם פנינים מחוות הפנינים של האי, רוטב הדגים המפורסם של פו קוק, פלפל שחור מקומי שנחשב מהטובים בעולם, ויין סים אדום שעשוי מפרי בר של האי. הנהג ממתין ומחזיר אתכם לריזורט ב-21:00.

פו קוק מגדלת פנינים כבר עשרות שנים, ובחוות הפנינים מראים את כל התהליך מקרוב: איך משתילים את הגרעין בתוך הצדפה, כמה שנים לוקח לפנינה להיווצר, ואיך מבדילים בין פנינה אמיתית לזיוף. בסוף הסיור יש תצוגה עם מחירים הוגנים ותעודות. משם נמשיך למטע פלפל שחור, שהפלפל שלו נחשב מהאיכותיים בעולם, לסיור קצר ולטעימה.

חוזרים לריזורט לארוחת צהריים ולכמה שעות על החוף או בבריכה, לפני שיוצאים לערב הגדול.

הנהג אוסף אתכם מהריזורט לנסיעה נוחה אל קצהו הדרומי של האי, בזמן מושלם לאור הזהוב של אחר הצהריים.

עיירת השקיעה (Sunset Town) נבנתה כולה בהשראת כפרי חוף איטלקיים: מגדל פעמונים, סמטאות צבעוניות ובתי קפה מעוצבים. ולקראת השקיעה, גשר הנשיקות, מבנה אדריכלי דרמטי שיורד אל תוך הים בשתי זרועות שלא נפגשות בקצה, והשמש שוקעת בדיוק ביניהן ויוצרת מסגרת זהובה. אחת מנקודות הצילום היפות בווייטנאם.

ארוחת ערב באחת ממסעדות החוף של המתחם: אווירה רומנטית, רגליים כמעט במים, והמופע של הערב במרחק הליכה קצרה.

מופע מולטימדיה עוצמתי שמתרחש כולו מעל הים: מוזיקה, מזרקות, אש ולייזרים על רקע השמיים הליליים. יושבים בנוחות באמפיתיאטרון הפתוח במקומות ששוריינו עבורכם, נהנים מחצי שעה של קסם, ובסיום הנהג מחזיר אתכם לריזורט.

ארוחת בוקר נינוחה, טבילה אחרונה בים או בבריכה, ואריזה בנחת. צ'ק-אאוט רגוע, בלי שום מרוץ.

הנהג אוסף אתכם מהריזורט לנסיעה קצרה אל שדה התעופה של האי.

טיסה קצרה של כשעה ורבע מעל המים הטורקיזיים של מפרץ תאילנד אל סייגון (הו צ'י מין סיטי). נחיתה ב-15:45, והנהג כבר ממתין ביציאה.

נסיעה קצרה מהשדה אל המלון שלכם במחוז 1, המרכז ההיסטורי של העיר.

סייגון מפורסמת בברים שעל גגות גורדי השחקים שלה. נעלה לאחד הרופטופים המעוצבים של העיר: כל הגורדים נדלקים אחד אחרי השני, נהר סייגון נצנץ בקצה האופק, וקוקטייל או מוקטייל ביד. רגע להרים כוסית על שבועיים של טיול.

הנהג והמדריך אוספים אתכם מהמלון לנסיעה של כשעתיים דרומה אל אזור מיי תו. הנוף משתנה בהדרגה, מגורדי השחקים של העיר אל שדות אורז ירוקים אינסופיים, כפרים קטנים ותעלות מים שמצטלבות בכל כיוון. המדריך מנצל את הדרך לספר על החיים בדלתא.

מהמזח של מיי תו נעלה על סירה אל הנהר האדיר. מצדי הנהר נחשפים החיים האותנטיים של הדלתא: בתים על כלונסאות, דייגים, סירות עמוסות פירות וצמחייה טרופית שמגיעה עד קצה המים. נחלוף על פני האיים המקודשים של האזור ונעגון באי הפניקס.

על האי מתקבלים במגש פירות טרופיים טריים, דרגון פרוט, ג'קפרוט ואננס, לצד תה דבש ארומטי ממשק דבורים מקומי, ומופע חי של דון קא טאי טו, המוזיקה המסורתית של הדרום שהוכרה על ידי אונסק"ו כמורשת תרבותית עולמית. משם ממשיכים למפעל ממתקי קוקוס מסורתי: רואים את כל התהליך מקרוב, מסחיטת חלב הקוקוס דרך הבישול האיטי ועד העטיפה ביד, וכמובן טועמים.

הרגע הכי יפה של היום: הסירה עוזבת את הזרוע הרחבה של הנהר ונכנסת אל תעלות צרות ושקטות, מוצלות בעצי קוקוס ובדקלי מים שנפגשים מעל הראש ויוצרים מנהרה ירוקה. כאן כבר לא רואים סירות תיירים, רק בתים על כלונסאות, דייגים וילדים שמנופפים מהגדה. אחרי הרעש של סייגון, השקט הזה מרגיש כמו מדינה אחרת.

ארוחת צהריים אותנטית במסעדה מקומית במיי תו: דגי מקונג טריים, ספרינג רולס, אטריות וירקות שנקטפו הבוקר. הכל מוגש בסטייל משפחתי וייטנאמי, שפע קעריות והזמנה לטעום מהכל.

חזרה נוחה של כשעתיים לסייגון, הגעה למלון אחר הצהריים. ערב אחרון חופשי בעיר.

בית הדואר המרכזי של סייגון נבנה ב-1891 בסגנון צרפתי נאו-קלאסי, ועד היום נחשב לאחד מבתי הדואר היפים בעולם: אולם פנימי מקושת, ספסלי עץ ארוכים ומפות ענק של אינדוכינה על הקירות. ממול ניצבת קתדרלת נוטרדאם שנבנתה ב-1880 מלבני חימר אדומות שיובאו מטולוז. ומסורת קטנה ויפה: קונים גלויה בדוכן שבתוך בית הדואר, רושמים שורה לאהובים בארץ ושולחים אותה ממש מהאולם ההיסטורי.

שוק בן טאן הוא שוק מקורה עם מאות דוכנים: תבלינים, קפה וייטנאמי, משי, בגדים, תיקים ומזכרות. זו ההזדמנות האחרונה להשלים מתנות, והכי כדאי לקנות כאן קפה ותבלינים, שהם קלים לאריזה וזולים משמעותית מבחנויות שדה התעופה.

ארוחת צהריים אחרונה באחת המסעדות שסביב השוק, פו מהביל או באן מי אגדי, ואחר צהריים רגוע. המלון שומר לכם את המזוודות ואפשר להתרענן לפני הנסיעה.

הנהג אוסף אתכם לנסיעה קצרה אל שדה התעופה טאן סון נאט, הגעה בזמן נוח לפני ההמראה ב-20:10. קחו את זמן הנסיעה להיזכר ברגעים הכי יפים: ערפילי סאפה, השקט של לאן הא, המנהרה הירוקה של תעלות המקונג והשקיעות של פו קוק. טיסה נעימה הביתה!